דו"ח הפרקליטות- ממצאים חמורים

בתגובה לדו"ח של נציבות הביקורת על הפרקליטות שהעלה כשלים בעבודת הפרקליטים מול המכון לרפואה משפטית. בתנועה למשילות ודמוקרטיה מציפים מספר מקרים אותם מתאר הדו"ח ודורשים משרת המשפטים לפעול להקמת וועדה בלתי תלויה שתחקור את הארועים המדוברים וכן לפתוח לעיון תיקים שההרשעה בהם נשענה על חוות הדעת של רופאי המכון הפתולוגי.

עו"ד התנועה שמחה רוטמן אומר כי "מדובר בדו"ח חמור ביותר, שחושף מציאות קשה ומבהילה מאד של חשש להרשעת חפים מפשע, שיבוש הליכי משפט, תרבות ארגונית קלוקלת, והסתרת מידע חיוני מההגנה על ידי בכירים בפרקליטות".

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אומרים כי לא יתכן שהפרקליטים שסרחו ועיוותו דין ממשיכים לכהן גם כיום בתפקידי מפתח בפרקליטות המדינה, מבלי שנערכה חקירה יסודית. בתנועה למדו את דו"ח נציבות הביקורת ושם מעלים מספר מקרים שלדעתם יש לחקור באופן פרטני.

עולה מהדו"ח (עמ' 37) כי באחד המקרים, רופא המכון הפתלוגי קבע בחוות דעת א' כי המנוח מת כתוצאה מפגיעה בצד האחד של גופו (צד א'). אלא שהחשוד ברצח הודה שנתן מכה למנוח בצד ב', ולא בצד א'. הפרקליט נפגש עם רופא המכון הפתולוגי, ובחלוף מספר ימים, הרופא הודיע כי חוות הדעת תתוקן ותועבר לפרקליטות. הרופא העביר חוות דעת ב', במסגרתה נקבע כי הפגיעה בצד ב' היא שגרמה לפגיעה הקטלנית במנוח ואף שלל במפורש אפשרות כי הפגיעה בצד א' היא בעלת פוטנציאל קטלני. הפוך לחלוטין מהאמור בחוות דעתו הראשונה.

נציב התלונות נפגש עם מנהל המכון הנוכחי הד"ר חן קוגל, שאמר שחוות הדעת המתוקנת של רופא המכון אינה נכונה. מצויין בדו"ח כי כל השינויים בחוות הדעת, הפגישות, והמכתבים, נעשים בלי שהסניגור יודע על כך דבר בזמן אמת. לא מדובר בפרקליט זוטר, הפרקליט הזוטר רצה להעביר את החומר אבל "מתיק הפרקליטות עולה כי הממונה הנחה במפורש את הפרקליט המטפל להעביר רק את חוות הדעת המתוקנת ולא את קודמתה ומסמכים נוספים." (עמ' 57 לדו"ח).

מקרה נוסף מתאר כי רופא המכון התבקש לתת חוות דעת כדי לתמוך בטענות המדינה, הנתבעת בהליך אזרחי, בתביעת נזיקין שהוגשה נגדה. טיוטת חוות דעת רופא המכון הועברה להתייחסות הפרקליטות. על גבי הטיוטה נכתבו הערות ושינויים מבוקשים לרבות למסקנת חוות הדעת. כלומר, מומחה רפואי קיבל הוראות מהפרקליט מה מתאים שתהיה המסקנה של חוות הדעת שלו.

בארוע אחר שעלה בדו"ח הביקורת התנהל תיק פלילי במשך כשנתיים נגד אדם שטען שהאדם שהוא כביכול תקף, פצע את עצמו, כאשר עמדת רופאי המכון היא שהממצאים יכולים לתמוך בטענה זו של האדם.

עמדה זו של רופאי המכון לא הובאה לסניגור או לבית המשפט, להיפך, הוגשה חוות דעת אחרת לבית המשפט בה העמדה הזו כלל לא מוזכרת, ואף פרקליט בכיר הורה לפרקליט המטפל, לא לכתוב על האפשרות הזו (שבחוות הדעת הראשונה) אפילו לא ברמז, שמא יובא לדעת ההגנה הידיעה שהמומחים הרפואיים מטעם המדינה תומכים בגרסתו של הנאשם.

בכל התקופה הזו, יושב אדם חף מפשע במעצר בית, מתנהל נגדו תיק, כאשר הפרקליטות יודעת ומסתירה מבית המשפט שהממצאים תומכים בגירסתו.

במקרה נוסף מתואר כי התקיימה פגישה בין פרקליט מפרקליטות המדינה לבין מומחי המכון, ובפגישה חוזרים בהם המומחים מחוות דעתם, ומהעדות שלהם בבית המשפט. הפגישה לא מתועדת, ורק אחרי שצוות הביקורת של הנציבות פנה כדי לקבל את התיק, נעשתה התרשומת. כך למעשה נערך סיכום יותר משנה לאחר הפגישה, ורק לקראת הביקורת.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה מוסיפים כי תגובת הפרקליטות על ידי בכיריה לעבודות שמעלה הדו"ח מלמדות כאלף עדים ומאששות את שכתב הנציב רוזן כי בפרקליטות קיימת תרבות ארגונית קלוקלת. "רק חקירה יסודית ובלתי תלויה תשיב את אמון הציבור בגורמי התביעה האמונים על שלטון החוק", נמסר.